אסטיוקר ואח' נ' מכלוף בכור ובניו בע"מ

החלטה

לפניי בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה, שעניינה ליקויי בניה בדירת התובעים.

התיקון מתבקש לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה בית המשפט, שבו ציין, כי בניגוד למפרט, הריצוף שסופק בדירה הוא ריצוף שאינו מזוגג.

הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בחלוף כשבעה חודשים מיום הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט ולאחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט.

התובעים טוענים, כי הבקשה מוגשת בהתאם לזכותם על פי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, המאפשרת תיקון כתבי טענות לאחר הגשת חוות דעת מומחה וטוענים, כי הגם שהבקשה מוגשת באיחור, לא יגרם כל נזק כתוצאה מהגשתה כעת.

הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, התובעים לא ראו כל פגם במרצפות ולאחר שמומחה בית המשפט ציין, כי המרצפות אינן פגומות והבינו, כי לא יזכו לסעד מבית המשפט, עתרו לתיקון תביעתם.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובעים קנו את הדירה במצבה (AS IS), לאחר שזו נרכשה כשהיא מוכנה ולפיכך אינם יכולים לבוא בטענות בעניין הריצוף.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי הבקשה כשם שהוגשה אינה מאפשרת היעתרות לבקשה.

התובעים לא תמכו בקשתם בתצהיר.

בכל הכבוד, הגם שמומחה בית המשפט ציין, כי הריצוף אינו מזוגג, בחלוף הזמן הנקוב בתקנות סדר הדין האזרחי, אין עסקינן בתיקון לפי תקנה 136, אלא בתיקון כתבי טענות בדרך הרגילה.

עסקינן בטענה שעניינה אי התאמה, שאינה זהה לטענה הנוגעת לליקוי בניה.

בהקשר זה לפיכך, הנני סבורה, כי ישנה חשיבות של ממש לטענת ב"כ הנתבעת, כי הדירה נרכשה במצבה, כאשר התובעים מודעים למרצפות אותן קיבלו.

תיקון התביעה בהקשה זה בחלוף כארבע שנים מאז רכישת הדירה, כאשר מאז רכישתה מועלית לראשונה טענה בדבר אי התאמה מחייבת התייחסות בתצהיר, על מנת שבית המשפט יתרשם מטיבה של הטענה ומהסיבות שהביאו לאיחור בהעלאת הטענה.

לאור האמור, הבקשה כשם שהוגשה נדחית.

ככל שתוגש בקשה חדשה, נתמכת בתצהיר, שבו תינתן התייחסות גם לשאלת אי ההתאמה, מועד גילויה והסיבה לעיכוב בהגשת הבקשה, זו תידון.

בשלב זה, מצאתי מקום לקבוע, כי שאלת ההוצאות תבוא בחשבון במועד מאוחר יותר, במסגרת פסק הדין, או בקשה מאוחרת, ככל שתוגש.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ג, 15 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: